התחלתי פיזיותרפיה של רצפת האגן
בשביל בעיה שתמיד ידעתי שיש לי
ומעולם לא קיבלתי את הרושם שניתן לתקן
תמיד הייתי השבורה והמקולקלת והעצורה
ויאללה תשתחררי כבר ואחרי החתונה זה יעבור
וכל האנשים האלה שמרשים לעצמם
לשלשל ורבלית על מישהו אחר כאילו זה סבבה
וכאילו די הגיע הזמן
הגיע הזמן להסתכל על הפות שלי בגיל 26 לא?
לשאול קצת מה שלומה, להגיד לה שיהיה בסדר
ואולי גם להאמין בזה בעצמי
אז, doctors orders כדלקמן
צריכה להתאמן כל יום כדי שנוכל אולי בעוד חצי שנה
להסתכל לבפנים לראות מה נשמע
כי אנחנו לא יודעות, כרגע סגור
מה זה סגור, אכבר סגור יעני, סיכה לא תיכנס
לא יכולה לראות אם יש מחסום פיזי בכלל
והיא לא ניסתה לדחוף לי דבר
רק בעדינות, לכווץ קצר לשחרר ארוך
ולקנות מאמנים כמובן
שזה שם חמוד לערכת דילדואים בגדלים משתנים
וזה יקר פגזים משום מה וגיניסמוס זה לא בסל תרופות
עשר אצבעות לי יש והן מגיעות בחינם
רק חבל שבו זמנית אני צריכה לקחת את כל אמצעי הקשב שיש ברשותי
כדי שהפתיחה של ה0.5 מילימטר שהשגתי לא תסוג תוך 3 שניות
מסכנה שלי אני מבינה אותה, היא אינטרוורטית גם כן
אוהבת להישאר בבית מתחת לשמיכה שם הכי בטוח וטוב
אבל פעם ביום צריכה להציק לה וחורף עכשיו
'וזה יהיה יותר קל כשאת מגיעה לעירור'
שזה דוקטורית ל'צביטונת בפטמות תעשה לך נעים'
וזהו עכשיו החיים שלי הם לכווץ לשחרר
הייתי אובסס על זה בכמה ימים הראשונים
עושה כלים מכווצת משחררת
במשמרת בעבודה מכווצת משחררת
שתי הפעולות המחרמנות בעולם כמובן
אבל התשתי את עצמי ואותה והחלטנו יחד
שאפשר פעם ביום ולא צריך להתחרפן
כי האנאליות הבלתי נסבלת הזו היא חלק גדול מהעניין
אז החלטתי לקחת אותה באיזי
וביקשתי ממנו לעזור לי גם לפעמים
זו נראית לי חוויה זוגית מקדמת ופורייה
כאילו וגם קצת יותר כיף בשבילי סהכ
אז בפגישה השנייה אשפית רצפות האגן לא נזפה
אבל אמרה שנשמע שלא עשיתי הרבה עבודה
כי עוד אין מאמנים כי אנחנו בעוני וחלב סויה זה יקר
אמרתי לה שאני ופותי בדיס כי נמאס לה מהגיפופים
ואני מה איתי מה עם חיי המין שלי
בדד אלך גם תפילה אין לי
רוצה כיף לא עבודה קשה
אמרה לי פויה ושהעבודה משחררת ואז יהיה יותר כיף
ואז אמרה לי שאולי יעזור להסתכל עליה מתכווצת ומשחררת
שלפעמים רואים אותה זזה חמודה שהיא
על לא עוול בכפה נתקעה איתי והיא באמת מגיע לה יותר
אז עשיתי את זה
והסתכלתי עליה, באמת הסתכלתי עליה, לראשונה
והיא חייזרית כזו אבל גם מעוררת אמפתיה
ואני צריכה לאחות בין חלקי המוח שלי
שגורמים לדיסוציאציה בין עצמי לבין איבר המין שלי
כי דקות ארוכות לא הבנתי מה עושים עם זה בכלל
הסתכלה עליי ואני עליה ולא ידענו על מה לדבר
או אם יש לנו משהו במשותף
ושמתי טיימר ל5 דקות והתעקשתי, רק 5 דקות
ועשינו את זה
כיווצנו והרפינו
וראיתי אותה נרגעת קצת ומבינה שהיא במקום בטוח
וזה באמת עזר ועכשיו אנחנו חברות
צעקתי לה כל הכבוד ושהיא נסיכה
והיא אמרה לי פוסטמה את מדברת לעצמך
אני חושבת שזו תחילתה של ידידות מופלאה