בכל פעם שאני מעיזה לחשוב שהנה, גרוע מזה לא יכול להיות
היקום / האנושות / הכוחות האלוהיים המניעים את הכדור מתעוררים
ועושים לי זין בעין אבל כאילו את התנועה עם כל הזרוע והאגרוף
מזל שקיים האינטרנט כי בלעדיו לא היה לי מושג איזו שנה עכשיו
מי אני ומה עברתי לפני חודש, שנה, עשור
הזוועות שאנחנו נחשפים אליהם ברמה יומיומית
האנשים שנמצאים סביבי ומחליטים להעמיד פנים
עיוורון סלקטיבי, הכל יהיה בסדר
ובאלוהים איזה מזל שאני כבר יודעת שלא
הייאוש ממנו צמחתי אשכרה מניב פרי
פרי הדעת
מבינה שזה עניין של זמן
והשעון התחיל כבר לתקתק
וחייבים להזדיין מפה
בתקווה לפני שמאוחר מידיי
האשטאג התחלנו
הלוואי ואזכה להיות מחוסרת בית שם ולא למות פה
הכל הכל חוץ מלמות פה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה