יום חמישי, 27 בפברואר 2020

סדק

מילים חודרות עמוק מבעבר
סוחפות איתן את שארית העצמי
ולי רק נותר לעמוד ולצפות בהן
שוחקות את הסלעים

יום רביעי, 19 בפברואר 2020

חרא לי

אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם, כל הזמן
ואין לי כוח להתמודד עם זה
גם אין לי כוח לאינטראקציות המתישות יותר
אני לא יודעת גם מה קרה לשיח
והאמת שאין לי כוח גם לזה יותר
אני רוצה להגיב ולא לשמוע אנחה מהצד השני
או לראות תסכול בעיניים, או התכנסות
אני רוצה שיבינו אותי ולא רק להבין אחרים
כל הזמן מתאימה את עצמי לרצונות האחר
וזין על זה. זין על זה. אין לי כוח.
זה מרחיק אותי ואני שונאת את התחושה.
ונמאס לי להיות היחידה שחושבת על טיב הקשר
כי זה גורם לי לסחוב את כל הקושי
ומנער אחריות מכל שאר הגורמים.

אני שונאת את המצב
אני שונאת את חוסר האונים
אני שונאת את הרפיון
אני שונאת את הכל ואת כולם.

יום שני, 10 בפברואר 2020

פער

בין סיכום לשיעור
בין פרק לקפה
בין חיבוק לנשימה
אני מסתכלת החוצה
ומחשבת מאיזה בניין
הכי כדאי לי לקפוץ

אני חושבת שהחיים רוצים ממני יותר מידיי

יום ראשון, 9 בפברואר 2020

אתה חושב שנהיה בסדר?

"בטח שנהיה בסדר".
איך בא לי גם להיות בטוחה.

השיחה של אתמול החדירה בי רוח חדשה,
אבל אני לא נותנת לה לסחוף אותי.
כי זה לא ודאי, ובסוף זה תלוי רק בנו.
אני לא רואה את החיים שלי בלעדיך,
אז כל מה שנותר לי הוא לנסות.
מקווה שתצעד איתי יד ביד לעבר המטרה המשותפת.

יום חמישי, 6 בפברואר 2020

בייבי שלי

אני כל כך אוהבת אותך
אני כל כך מתגעגעת אליך
אלינו
למי שהיינו
לאיך שנגענו
צחקנו
אהבנו 
ואני מפחדת נורא
שלא נשאר בי יותר לחכות
לא מסוגלת רק לקוות
שהמצב ישתפר
שהשיח יכיל
שהמגע יחזור
כי זה כבר יותר מידיי זמן ככה
ואתה מאוד מרוכז בדברים אחרים
אני מרגישה שולית, קטנה
נדחקת לפינה
בחיים שלי עצמי
בחיים שלנו
כמה דיסוננס קיים בין מה שיש לנו
לבין מה שאנחנו רוצים שיהיה
אנחנו מסתכלים על הגג ובכלל אין רצפה
הכל רעוע, חלוד, קוצני
אני נגמרת
בייבי שלי
בבקשה תעשה משהו לגבינו
בבקשה תדבר איתי
בבקשה תמצא פיתרון
כי אני אבודה כל כך
ולא מבינה איך 
איך היה כל כך טוב
ועכשיו יש רק מאבק
ומגננות
וריחוק
ורתיעה
אני צריכה אותך בקשר הזה
בדיוק כמו שאתה צריך אותי
או לפחות, ככה אני רוצה להאמין
בבקשה
תפסיק לשקוע לתוך עצמך
לתוך המציאות הקשה
ואני יודעת שקשה 
ואני יודעת שאתה עובד על עצמך
ואני יודעת שאני אני. תמיד אהיה אני, ואולי זה מקשה עליך
ואני יודעת שבאמת באמת מחורבן, גם מחוץ לקשר שלנו
מה אני אומרת בעצם? מה אני רוצה?
אל תוותר עליי, אל תגרום לי לוותר עלינו
כתבתי לעצמי בkeep (או: האורים והתומים)
תמיד להיות שם בשבילך, לא משנה מה
אבל גם כתבתי משפטים שלך שפגעו בי
שחרטו לי על הנפש
ובחרתי להבליג, לתת לגלי הדמעות לשחוק את הפצעים
כי זה לא משנה
לא הכעס הרגעי
ולא המשברים
מה שמשנה הוא שאני כל כך אוהבת אותך
ואני חושבת שאתה האחד, הקלישאתי שלי
ואני מרגישה את זה נוזל לי מבין האצבעות
כי את כל זה אני לא מסוגלת לומר לך בפנים
אני מפחדת שתתגונן
שתבין לא נכון
שתנופף לי לשלום לפני שתנסה
כי מאוד נוח להיות איפה שאתה נמצא כרגע
אין אינרציה
אין חיכוך
אין סיבה להשתנות
אז אני מקווה שעכשיו יש
בבקשה, כשאתה קורא את זה,
בבקשה תדבר איתי.