אני כל כך מתגעגעת אליך
אלינו
למי שהיינו
לאיך שנגענו
צחקנו
אהבנו
ואני מפחדת נורא
שלא נשאר בי יותר לחכות
לא מסוגלת רק לקוות
שהמצב ישתפר
שהשיח יכיל
שהמגע יחזור
כי זה כבר יותר מידיי זמן ככה
ואתה מאוד מרוכז בדברים אחרים
אני מרגישה שולית, קטנה
נדחקת לפינה
בחיים שלי עצמי
בחיים שלנו
כמה דיסוננס קיים בין מה שיש לנו
לבין מה שאנחנו רוצים שיהיה
אנחנו מסתכלים על הגג ובכלל אין רצפה
הכל רעוע, חלוד, קוצני
אני נגמרת
בייבי שלי
בבקשה תעשה משהו לגבינו
בבקשה תדבר איתי
בבקשה תמצא פיתרון
כי אני אבודה כל כך
ולא מבינה איך
איך היה כל כך טוב
ועכשיו יש רק מאבק
ומגננות
וריחוק
ורתיעה
אני צריכה אותך בקשר הזה
בדיוק כמו שאתה צריך אותי
או לפחות, ככה אני רוצה להאמין
בבקשה
תפסיק לשקוע לתוך עצמך
לתוך המציאות הקשה
ואני יודעת שקשה
ואני יודעת שאתה עובד על עצמך
ואני יודעת שאני אני. תמיד אהיה אני, ואולי זה מקשה עליך
ואני יודעת שבאמת באמת מחורבן, גם מחוץ לקשר שלנו
מה אני אומרת בעצם? מה אני רוצה?
אל תוותר עליי, אל תגרום לי לוותר עלינו
כתבתי לעצמי בkeep (או: האורים והתומים)
תמיד להיות שם בשבילך, לא משנה מה
אבל גם כתבתי משפטים שלך שפגעו בי
שחרטו לי על הנפש
ובחרתי להבליג, לתת לגלי הדמעות לשחוק את הפצעים
כי זה לא משנה
לא הכעס הרגעי
ולא המשברים
מה שמשנה הוא שאני כל כך אוהבת אותך
ואני חושבת שאתה האחד, הקלישאתי שלי
ואני מרגישה את זה נוזל לי מבין האצבעות
כי את כל זה אני לא מסוגלת לומר לך בפנים
אני מפחדת שתתגונן
שתבין לא נכון
שתנופף לי לשלום לפני שתנסה
כי מאוד נוח להיות איפה שאתה נמצא כרגע
אין אינרציה
אין חיכוך
אין סיבה להשתנות
אז אני מקווה שעכשיו יש
בבקשה, כשאתה קורא את זה,
בבקשה תדבר איתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה