נשמה, זה לא יעבוד ככה

שלום למקלדת וכוס אמא של הכל.

הבנתי שאני צוברת המון כעסים ותסכולים כשאני לא כותבת. כלומר, אני צוברת אותם גם כשאני כותבת, אבל לפחות יש לי להתעצבן לאנשהו מאשר להשאיר הכל בפנים ולאכול לעצמי את הראש.

אז עכשיו כשישרא מת או גוסס או במקרה הטוב, חוטף איזה רימייק נחמד, אני חייבת להתפשר על האתר המכוער והמעפן הזה. כן אני יודעת שישרא יותר מכוער מבלוגר, אבל זה לא היופי זה האופי בסדר?!

אני לא לומדת מספיק. אני לא לומדת בכלל.

בשבועיים-שלוש האחרונים זרקתי זין עצבני על כל מה שקשור לעתיד האוניברסיטאי שלי.

אין לי כבר כוח, בכנות. אני לא רוצה ללמוד עוד מושגים ולשנן, אני לא רוצה לעשות את זה יותר.

די ראבק שנה רביעית תעזבו אותי בשקט כבר. אני לא רוצה. אני לא פאקינג רוצה.

אז הטבעתי את עצמי בוויד ועוד וויד. זה עבד יפה לחודש האחרון, אבל היום הרגשתי שהסרעפת שלי מכוסה באבקנים והזיכרון לטווח הקצר שלי סופג פגיעה ממשית והחלטתי שאי אפשר ככה יותר. אני עושה הפסקה.

כמה ארוכה תהיה ההפסקה, כולכם תוהים? (כולכם = האיד, האגו והסופר אגו שלי, כמובן).

וואלה לא יודעת. יכול להיות שבוע, יכול להיות חודש. יכול להיות 3 או 4 חודשים.

אם אני מצליחה 4 חודשים בלי ירוק ובו זמנית להתרכז בלימודים עד שנגמר המבחן מתא"ם הארור והמקולל הזה אני מוצצת לעצמי, נשבעת. לא יודעת איך אבל אני אלמד, הכל אפשרי.

יש שיגידו שהסמסטר הזה הוא בין המוצלחים שלי, בינתיים קיבלתי 100 ב3 עבודות חובה. אבל בכנות? נדמה לי שיותר מהכל אני למדתי איך להשיג את המידע הנחוץ לכתיבת העבודה עם מינימום השקעה מצידי. התמקצעתי ברמאות.

כך, שעם המבחנים הבאים עליי לרעה אני מרגישה רעד בלתי נשלט בהיפוקמפוס ורצון מתגבר לתלות את עצמי.

עם זאת, אני באמת לא צריכה וויד כדי להסיח את עצמי. יש משחקי מחשב, יש יוטיוב ומוזיקה, ויש סטרים אינסופי של בוב רוס מצייר דברים ועושה לי נעימי באוזן עם המברשות שלו. וויד פשוט לוקח את רגשות האשמה ומנתק אותי מהם (שזה מבורך בכל זמן אחר בו אני לא צריכה ללמוד ל5 מבחנים שונים במקביל).

ואו נזכרתי עכשיו למה התחלתי לכתוב. כי התעצבנתי. *מכחכחת בגרוני ועושה קנאקים באצבעות*.

דבר ראשון, אל תקרא לי נשמה יותר בחיים העלובים שלך. דבר שני, אני לא מצפה ממך ללמד אותי את התורה השלמה מאחורי כל קונספט העיצוב של משחק המחשב הזה, רק פאקינג שאלתי שאלה נורא קלה. אז להגיד לי ש'נשמה זה לא יעבוד ככה', נשמה, זה לא יעבוד ככה. קח את המלח שפיזרת לכל עבר ותדחוף אותו לחור של התחת שלך. נשמה. ילד קקה, בגדול. אז לא בא לי לשחק איתך יותר אם אתה מתנהג כמו חמור ולא יכול לשלוט על הרגשות שלך ועל המרמור כשאנחנו מפסידים. 

אבל כן, עשה לי קצת טוב להיכנס לפרופיל שלך ולראות שגם הפסדת את המשחק הבא אחרי שהאשמת אותי בהפסד של האחרון. תאכל זין. נשמה.

בא לי בורקסים.

הלכתי לצוד בצק.