יום שלישי, 3 במרץ 2020

עיסת המוח שלי (או: קולות מהדהדים אינסוף)

אני לא נמשך אלייך.
אני לא נמשך אלייך ואין לי מה לעשות לגבי זה.
הפסקת להיות מושכת בעיניי.
יום אחד קמתי לצידך והמשיכה עברה, חלפה, לא קיימת.
ולא סיפרתי לך במשך כמעט שנה.
אמרתי לך שישתפר, זה רק המצב הנפשי בגללו אין לי חשק.
אמרתי שזה יחזור. חשבתי שזה יחזור. אבל זה לא חזר. זה נעלם.
ואיך מחזירים את הגלגל אחורה? ואיך ממשיכים מכאן?
אני לא נמשך אלייך.
אבל אני אוהב אותך ולא רוצה שניפרד.
לא, אני לא יודע איך מתקנים. זו החלטה שלך בעיקרון.
את צריכה להחליט אם את נשארת איתי במערכת יחסים בה לא אגע בך לעולם
או אם את מפרקת את חבילת האהבה, התמיכה והכיף שיש לנו בבית.
אני אוהב אותך, אני אוהב להיות איתך. אני מתגעגע אלייך כשאת בעבודה.
אני עצוב כשאת מאחרת לחזור הביתה.
אני לא נמשך אלייך.
אולי נפתח את הקשר, תלכי להזדיין במחוזות זרים,
ותחזרי אליי הביתה עם חיבוקים וחוויות.
כי אני, אני לא יודע איך מחזירים משיכה אל מישהו אחר.
בטח גם את לא, נכון? זה גם קרה לי עם האקסית. 
נו אז תחליטי, יש המון אופציות וכולן שוברות אותך בדרך אחרת.
אני בכלל לא חושב שאני יכול להימשך לאותה אחת במשך הרבה זמן.
אני לא נמשך אלייך.
איזה חמודה את, וקטנה כזו.
עם רגליים קצרות. מגושמת. אוגר קטן שלי.
וכמה תחת יש לך, וכמה ציצים. חבילת פרימיום.
מי יגע בך, גוש גועל לא סקסי שכמוך. 
אני לא יכול להכריח את עצמי להיכנס איתך למיטה.
אולי שתהיה לנו מערכת יחסים א-מינית. זו אופציה טובה.
או כמו שהצעת, בואי נלך לטיפול זוגי. למרות שאני באמת לא יודע
לא יודע מה יוכלו להגיד לי, מה אני אוכל לראות שפספסתי,
כדי למצוא אותך מושכת שוב.
כי אני לא נמשך אלייך.
ואין לי מה לעשות לגבי זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה