יום שלישי, 7 בדצמבר 2021

זה סופו של כל בלון

שתבלע אותי הרצפת שיש המנוקדת משנות ה70 שמונחת מתחתיי
אני חווה רגעים כל כך תהומיים של ייאוש שמתפרצים בשניות
דוחפים את עצמם לתודעה העמוסה ממילא, כמו רכבת ביפן
הם אפילו לא באים אליי במילים, לא קלים לי לפיענוח
כמו שהם עוצמתיים ושתלטניים ולופתים את האמיגדלה המסכנה
ומשאירים אותי חלולה ומרוקנת ומיואשת וחסרת כל רצון לכל דבר

רוצה לישון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה