אני כל כך מרוקנת.
אלה היו ה24 שעות הארוכות ביותר בחיים שלי.
יש בי תחושה מוזרה של תקווה וחוסר תקווה,
ושתיהן הולכות מכות בתודעה שלי.
כל מה שיש לי לעשות הוא לנסות להשתפר,
זה באמת כל מה שאני יכולה להציע.
לדעתי אני לומדת מהר ומיישמת מהר,
כל מה שאני צריכה זה לדעת במה להשתפר ומה לעשות.
מקווה שישתפר, מקווה שהוא on board.
אני יודעת שכשהוא מחליט זה כמעט חסר תזוזה ובצדק, גם אני ככה.
כשלוקחים החלטה צריך להתמיד בה.
אז אני החלטתי שאני משתפרת, ומקשיבה, ונותנת
ומנסה בו בזמן לשים את עצמי בחשיבות עליונה
כי רק ככה זה יוכל לעבוד לטווח הארוך.
כל מה שאני צריכה זה שייתן לי פידבק, מה יותר ומה פחות
מה כן ומה לא, מה מותר ומה אסור.
כי אני לא יכולה לנחש מה קורה לגמרי לבד.
אני שמחה שניתן לי סיכוי, שאני בתקופת ניסיון.
אשמח להפסיק לחשוב למשך 5 הדקות הקרובות.
כמה ניקוטין יש לי בדם כרגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה