סתם בוהה פה
יש לי מעצור באצבעות
ובמחשבה
מנסה לכתוב מילים
כולן הולכות לאיבוד
איך מעולם לא הייתי שמחה
אך לעד גוררת את עצמי מתוך היגון
או צוללת לתוכו
לרוב ביודעין
כזו פריווילגית
מרשה לעצמה לצלול
כשלאחרים אין את הזכות לבחור
איך ומתי
פשוט, כבר התרגלתי
לכבדות ולתהום
כמו שמתרגלים לסחוב
את האטמוספירה כולה על הכתפיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה