יש לי בעבודה דייר אחד
שהוא פשוט אני עד גיל 24
ועושה לי עצוב שאני אעזוב אותו
כי אז אני אהיה עוד נוטשת לאוסף
והוא לא שם ברמת ההחלמה
אבל הוא מסכים איתי
ויודע שאני מבינה אותו
והם לא מרשים לי להישאר רק איתו
ואני חושבת שמקום העבודה המטופש הזה
רואה רק את טובתו הבירוקרטית
בין אם מול המדריכים ובין אם מול הדיירים
היום עשו לי שיחת נזיפה
על זה שביטלתי פגישה אחת
כדי לראות את סבתא שלי בבית חולים
אולי בפעם האחרונה שאראה אותה
ועל כמה שהרגשות שלי פחות חשובים
מהרגשות של הדיירים, או חלילה של הצוות
כי אני יכולה להתגבר על דברים שהם לא
והמשפט הזה שיצא לה מהפה
כל כך חוטא לבריאות הנפש לדעתי
כי אני לא מעל מישהו אחר
רק כי פסיכיאטר לא הדביק עליי תווית
או רשם לי כדור ואמר כמה פעמים ליטול
אני בן אדם וגם הם ולכולם יש נפש
ואת פרצוף תחת עם תסביך אלוהות ושליחות מדומה
שמנהלת מקום שאמור להכיל ולעטוף
ולא לסמן מי בריא מספיק ומי לא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה