נפילת מתח שכזו
אחרי יום ארוך
רוצה לישון ורוצה גם לא
פייסל חירום יבוא בטוב
ממש עכשיו
אבל אין
וגם דיממתי על כל המגבת
מעניין איך החיים ייראו
בעוד דקה
בעוד שבוע
רציתי להיות קוהרנטית
אבל זה נעלם לי באמצע
וזה נעים, בליל מילים
אכלתי יותר מידיי
רע לי בקיבה
והמוח מרוקן
היא נכנסה לפה באיזו מאניה
דיבור מהיר לא מאורגן בכלל
ועפו לעברי המון מילים
וניסיתי להנהן ולהעמיד פני קשובה
וכל הזמן הזה חשבתי שואו
ככה נראית מאניה
הזמינה אותי לסיגריה
דחיתי בנימוס
מעניין מתי היא תשאל מה שלומי
בלי לרצות לספר לי מה שלומה
אני רוצה שיחזרו שנות ה2000 המוקדמות
מבחינה מוזיקלית
אני זקנה נרגנת
ומתה להגשים חלום לאני בת ה12
להיראות כמו ילדת סצנה פרופר
עם הטוסט בשיער והכל
וגם קצת כי נמאס לי להתפשר על טונצ טוצנ טונצ טקטקטקטקטקטטקטקקטק
תנו לי מנגינה רועשת וזמר אובדני
שיזמר את הנשמה שלי בצורה הכי צ'יזית שיכולה להיות
אני צריכה לקטוע את היום הזה
כמו גפה רקובה (גפיים ביחיד זה גפה? גף?
אני מהטקסט הזה למיטה, לעולם לא אדע)
ומתרוצצות לי מחשבות אקראיות בראש
כמו שלא עניתי להוא מההתנדבות בוואטסאפ
ושלא חזרו אליי מריאיון עבודה
ושצריכה לעשות טסט לאוטו הבן של זונה
ושאני גם בלי משקפיים ואין לי מושג אם אני כותבת בעברית בכלל
נמאס לי לזייף שאני נחמדה
לאנשים שלא רוצה להיות אליהם נחמדה
אני חושבת שהגיע הזמן לשחרר את השריר הכפוץ הזה
חדל פוסט חסר פואנטה
לילט קהל דמיוני של המוח שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה